ערכה עצמית נמוכה

בתוך כל אחד מאיתנו יש ילד פנימי. אצל חלקנו הוא שמח, עליז וחברותי  ואצל חלקנו הוא עצוב וביישן.

איך הוא הופך לכזה? הרבה מאוד תלוי באווירה שבה גדלנו וביחס שקיבלנו. מזה וכמובן מהרבה דברים נוספים, נוצרת תפיסה עצמית ותפיסת העולם. אם היתי ילד, שלעתים קרובות חש עלבון ואכזבה ושגודל עם הרגשה, שלא אוהבים אותי כמו שאני, ככל הנראה, יהיה לי דימוי עצמי מעוות ותפיסת עולם מעוותת. למה אני משתמש במילה מעוות?

 

בואו נתחיל מהתחלה. באתי לעולם כתינוק נפלא עם פוטנציאל פנימי, כישרונות מיוחדים ועם דרך ייחודית. אבל מסיבה כלשהי, מבוגרים לא עזורו לי לראות את המתנות האלה שבתוכי. הם לא לימדו אותי לאהוב את עצמי ולחוות שמחה מהקיום שלי.

אצל ילדים קטנים ההיגיון הוא עוד לא מפותח מספיק, כדי להבין למה מבוגרים לפעמים מתנהגים בצורה פוגעת, לכן לא יכולתי להבין שהם בעצמם היו די מבולבלים.

עקב התנהגות כזאת כלפיי, בתוכי, ברמה של תת מודע, מתחיל לצוץ ספק עצמי– “אם הם לא אוהבים אותי כמו שאני, אז יש משהו לא בסדר איתי”. זה גרם לי לכאב ואכזבה, אבל אני לא מצליח להבין בדיוק מה קורה לי ולמה. אני חש עגמת-נפש אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הרגשות האלה.

 

יכול להיות שקשה לי לתקשר עם אחרים, ואני סגור ושקוע בתוך עצמי או שלחלופין, אני מנסה לפצות את מה שאני מרגיש דרך פעילות ראוותנית וחברותיות. אבל זה לא משנה באיזו דרך אני בוחר, בכל המקרה, אני מרגיש אי נוחות פנימית. אני גודל עם תחושה, שמשהו לא בסדר איתי.

 

אני רואה שילדים אחרים מצליחים בהרבה דברים ואני גם טוב כמוהם, אבל אני לא מצליח לממש את היכולות שלי. יש לי תחושה של אכזבה בעצמי – למה הם יכולים, ואני לא? אבל אני לא יכול לספר ולהסביר את זה לאף אחד. אני פשוט ממשיך לחיות עם הרגשות האלה…

הזמן עובר ואותם ילדים שגדלו עם אמונה בעצמם, מתבגרים ופורחים, ואני תמיד נשאר בנשמתי עם הילד הקטן והעצוב שלי. אני משווה את עצמי לאחרים, ואני מאוכזב, עמוק בפנים אני יודע שגם אני יכולה לעשות מה שאחרים עושים, אבל משהו מונע את זה ממני. אני מנסה להבין מה זה, אבל התשובות לא מגיעות.

 

אני מתבייש בעצמי ובמי שאני, אבל אין שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לזה ובתוכי גודלת תחושה של חוסר אונים. אולי אני גם מרגיש אשמה, כי אני רואה שההורים שלי מאוכזבים ממני, ואולי, רק אני מאוכזב מעצמי…

 

לאן נעלם האדם המופלא והמלא בפוטנציאל, שהגיע לעולם הזה? לאן נעלמה הדרך הייחודית שיש לי בעולם? איבדתי את הקשר עם המקום הזה בתוכי, הפסקתי להרגיש את האמת העמוקה הזאת. הראיה העצמית שלי מעוותת, איבדתי את דרכי. גם ראיית המציאות שלי מעוותת, כי אני חושב שאחרים יותר טובים ממני, אבל למעשה זה לא ככה באמת. הזמן עובר, ואני מתבלבל יותר ויותר… אם אתה מבין על מה אני מדבר כאן, אז אתה בחיים שלך בהמשך…. יודע מה קרה

 

ההרגשה של הערכה עצמית נמוכה היא הרסנית למדי ולעתים קרובות רבים אפילו לא מבינים עד כמה זה כואב. יש תחושה כי הסובבים לא מבינים אותך ויש רצון להסתיר את עצמך ולשחק תפקידים. ככל שאתה משחק יותר, אתה מאבד את עצמך יותר, ככל שאתה מאבד את עצמך, כך קשה יותר לחיות.

 

אני מאוד אוהב לעבוד בטיפול עם הנושא של ערכה עצמית נמוכה ועם הנושא של ילד פנימי, כי אני מבין לעומק את אותם אנשים שנתקלו ברגשות האלה. חשוב לי להעביר להם שיש פתרון ויש תקווה. שיש מישהו שיכול להבין אותם ולהראות להם דרך מוצא.

 

בתהליך הטיפולי ניתן לעשות עבודה עמוקה עם הגורמים לערכה עצמית נמוכה, ניתן ליצור חווית ריפוי שמסייעת לקבלה עצמית. האדם יפגוש את עצמו מחדש, יכיר את עצמו ולבסוף מיתחל לאהוב ולקבל את עצמו. זו לא תיאוריה יפה, זו עבודה מעשית מאוד עם הסתברות גבוהה להצלחה.

 

ככלל, אנשים הסובלים מערכה עצמית נמוכה הם מוכשרים מאוד. הם פשוט צריכים עזרה בלשחרר את הפוטנציאל הפנימי שלהם, לנקות את הדרך להתפתחותו. הדרך מוצפת מבפנים עם הרבה גינוי עצמי ודעות של אנשים אחרים וזה יוצר תחושה של בלבול. המשימה של מטפל היא לעזור לאדם לעשות סדר פנימי. עם הזמן, סדר פנימי זורם אל החיים החיצוניים ולאדם נוצרת תחושה של שביעות רצון מעצמו וסיפוק ממה שהוא עושה.

 

לעתים קרובות, אנשים אלה באים לטיפול עם מטרה לשנות את עצמם ואז ככל שהם מתקדמים יותר בטיפול, הם מאוד מופתעים לגלות, שהם לא צריכים לשנות את עצמם אלה הם צריך להבין ולקבל את עצמם. לשנות את תפיסת העולם שלהם ולא את עצמם. הם עשויים להרגיש פגומים ולרצות להיות כמו כולם, אבל זה לא הכיוון. הפגם הוא בכלל לא בהם, הוא רק בתפיסה עצמית שלהם. רעיונות שיש להם על עצמם, הם אלה שמפריעים להם לממש את הפוטנציאל שלהם .

 

רעיונות שיש לנו על עצמינו, הם לא מי שאנחנו. הם באים מנסיון הקודם שלנו ,הם לא בעכרך נכונים וניתן לשנותם.

 

בעקבות עבודה טיפולית, אנשים אלה מתחילים סוף סוף לראות את עצמם כפי שהם באמת. זה מדהים לראות איך ילד פנימי עצוב שוב מתחיל לחייך ומתחיל לגדול. ברגעים אלה, נדמה לי שאני נוגע בדבר קדוש ואני תמיד מודה על הזכות להיות שם, כש הנס הזה מתרחש

This post is also available in: רוסית